לחם שיפון מהיר וקל

בשנתיים האחרונות נכנס לי ג'וק אפיית הלחם חזק לראש, לידיים ולתנור. 

זה פשוט, טעים ובריא. ואין סיפוק יותר גדול מלהוציא מהתנור כיכר לחם ריחנית וטריה ישר לארוחת הערב.

אחד הקמחים האהובים עלי ביותר הוא קמח שיפון. הוא מניב לחמים כהים, כבדים ומשביעים. לחם שיפון תמיד נותן הרגשה שאתה באיזו חווה קפואה באירופה, מול האח הבוערת ואיזו איכרה שמנמנה תכף תצא מהמטבח עם סינר מחזיקה בידה סיר מרק סמיך ורותח.

במציאות די חם בחוץ רוב הזמן, אני האיכרה השמנמנה ואין לי סינר, וביום שאני מכינה לחם אין לי זמן להכין גם מרק, אז הלחם הזה נאכל אצלנו עם חמאה, גבינה או פסגת השאיפות- שכבה דקה של חמאה ומעליה דגיגוני שפרוט מעושנים היישר מריגה. אמרנו שאנחנו באירופה הקרה או לא? ובאירופה כמו באירופה- מסתפקים במה שיש.

לחם שיפון, בגלל הכבדות שלו בדרך כלל נאפה או על בסיס מחמצת או עם סטרטר, ראש עיסה, שתופח בין כמה שעות לכמה ימים לפני תחילת העבודה על הבצק עצמו. המתכון הזה מבוסס על שמרים דווקא, והכנתו מהירה ואימפולסיבית, בדיוק מתאים לי. ב-16:00 אני חושבת על ארוחת הערב, וב-18:30 הלחם כבר על השולחן. בול.

לאיזון הכבדות והחמצמצות של השיפון השתמשתי בחצי כמות קמח שיפון וחצי כמות קמח כפרי. את הקמח הכפרי אפשר להחליף  גם בקמח לבן או בקמח מלא 70% או 80%.

לחם שיפון מהיר וקל

___________________

ל- 2 כיכרות בינוניות

2 כוסות קמח שיפון

2 כוסות קמח כפרי (או לבן)

1/2 כף גלוטן

1 כף גדושה שמרים

2 כפות גדושות שיבולת שועל דקה

1 כפית שמן זית (במידה ורוצים לחם ללא שומן לא חובה)

3/4 1 כוס מים פושרים

2 כפיות מלח

1. מחממים תנור לחום גבוה (220 מעלות) ובתחתיתו מניחים תבנית ריקה.

2. בקערת מיקסר (או בלישה ידנית) שמים את הקמחים, הגלוטן, השמרים ושיבולת השועל ומערבבים.

3. מוסיפים שמן זית ומים בהדרגה תוך כדי לישה עד שמתקבל בצק נוח לעבודה. לא יבש מדי, על גבול הדביק.

4. ממשיכים ללוש ומוסיפים מלח.

5. לשים במשך כמה דקות נוספות עד שהבצק אחיד ואלסטי.

6. מכסים את הקערה ומתפיחים עד להכפלת נפח בערך 40 דק'.

7. מוציאים את האוויר מהבצק, מורידים למשטח עבודה ומחלקים לשני חלקים שווים. יוצרים שתי כיכרות עגולות ומניחים בתבנית על נייר אפיה. מפזרים מעל הכיכרות קמח כפרי, מה שיתן לו את המראה הכפרי והטאץ' המקצועי. נותנים לכיכרות לתפוח עוד כעשרים דקות.

8. כשהכיכרות תפוחות, פותחים את התנור וזורקים אל תוך התבנית שבתחתית כמה קוביות קרח על מנת ליצור אדים שייצרו את הקראסט (הקשה) של הלחם.

9. בעזרת סכין חדה חורצים באבחה מהירה כמה חריצים כדי שהלחם יתבקע לפי מה שאנחנו מכתיבים לו.

10. מכניסים את הכיכרות לתנור החם. לאחר עשר דקות מנמיכים את התנור ל-180 מעלות וממשיכים לאפות עוד כ-20-30 דקות, עד שהלחם שחום מכל עבריו.

11. מוציאים ומקררים את הכיכרות על רשת כדי שלא תצטבר לחות בתחתית הכיכר.

כשהלחם חם קשה לפרוס אותו והפרוסות מתפוררות, אבל יש מי שמוכן להשבע שככה הוא הכי טעים. אם תחכו בסבלנות שיתקרר תוכלו לפרוס ממנו פרוסות דקות ומדויקות.

אם נשאר לכם לחם (איך, איך?) פורסים אותו ומקפיאים בתוך שתי שקיות. כשרוצים כריך מפנק מוציאים שתי פרוסות מהשקית, מחכים רבע שעה להפשרה והרי לכם כריך שיפון (כמו) טרי.

והנה המעדן המושלם, וסליחה מראש מקוראי הצמחוניים, פרוסת לחם טרי, שכבה דקה של חמאה ושפרוטים מעושנים וחמודים כטופינג.  זה פשוט הדבר הכי טעים בעולם. כנראה שלשורשים האוקראינים שלי יש השפעה לא מבוטלת עלי ועל העדפותי הקולינריות.