איך לתפור כיסוי התפחה לקערת המיקסר- הדרכה

רבים (מה זה רבים, רבבות!) שואלים אותי (בליבם): שרה השכנה, את, שאופה כמעט כל יום, שרכשת לך מיקסר כל כך נאה, שיש לך כישורי תפירה בסיסיים, שאסתטיקה ויופי הם נדבך חשוב בעולמך, איך את, דווקא את מכולם מסרבת להיכנע לטרנד הפינטרסטי הנאה המהיר והקל לתפירה ולמרבה הבושה עדיין עוטפת את קערת הבצק שלך בלא פחות מכובע רחצה מניילון כחול שהזמנת ב-5 ש"ח ל-100 יחידות באיביי? איזו הצדקה יש לך?
ובכן,לכל מי ששאל- יש לי מלא תירוצים וגם סיבות מוצדקות כמו עצלנות, עייפות, כובד מכונת התפירה, זעקותיו של סל הכביסה ועוד. איזה מזל שהשבוע עם שתי ילדות חולות בבית סוף סוף נמצאו הזמן והכוחות המתאימים למשימה (העיקרון הוא שאם כבר אין כוח ונגמרו האנרגיות, מה תזיק עוד משימה קטנה לאוסף).
ואכן, מכונת התפירה נוקתה מאבק, נבחרו שאריות משני בדים אהובים ויאללה לעבודה. מתביישת כל כך להודות שההכנה לקחה עשר דקות בלבד, פחות ממה שלקח לי לכתוב את כל התירוצים האלה.....
אז הרי לכם, מתלבטים יקרים, הרסתי לכם את כל התירוצים- להלן הדרכה מצולמת לפרויקט תפירה קצרצר, קליל ושימושי מאד, אה! ודו צדדי.

מה צריך?

שתי שאריות בד כותנה (לא עבה)
גומי תחתונים
חוט ומחט או מכונת תפירה

איך מכינים?

1. מצמידים את שתי שאריות הבד כאשר הצד היפה כלפי פנים (פונים אחד מול השני)
2. מעמידים את הקערה הרצויה (במקרה שלי קערת המיקסר) מעל שני הבדים, ומשרטטים עיגול הגדול בקוטרו מהקערה ב 8-10 ס"מ.
3. גוזרים, ותופרים סמוך לקצה כך ששני הבדים העגולים יהיו מחוברים. משאירים פתח של כ-5 ס"מ להיפוך.
4. הופכים את העיגול התפור לצד היפה.

5. כשהצד היפה פונה לכיווננו, תופרים במרחק של כ-2 ס"מ מהקצה תפר לכל היקפו של העיגול (ליצירת מכפלת שתאפשר לנו להשחיל גומי בקצה)

6. מודדים את הגומי על היקף הקערה וגוזרים אותו כ-4 ס"מ יותר קצר מההיקף, כדי שיהיה חייב להמתח עליה בסופו של דבר.
7. משחילים את הגומי במכפלת שנוצרה, דרך הפתח ששימש אותנו להיפוך.
8. קושרים את הגומי בקשר חזק, ומסיימים בתפירה ידנית את סגירת הפתח.

9. מכינים בצק, מכסים בכיסוי ומחכים בסבלנות לתפיחה....